נולד בליטא ב- 1889. בשנת 1904 עלה ארצה בעקבות כרוז של יוסף ויתקין בעיתון "המליץ". היה אחד משלושה חקלאים שהחלו לעבד את האדמות כפר סבא טרם הקמתה. הם הגיעו מפתח תקוה עם צידה לשבוע והתגוררו ב"חאן". בשנת 1910 הכיר זטלר את חנה, והיא נערה בת שש עשרה. הם בנו את ביתם בכפר סבא, אחד משנים עשר הבתים הראשונים שהוקמו במושבה הקטנה ברחוב הרצל. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החלו הטורקים לשדוד ולהרוס את הבתים בכפר סבא. בן-ציון ורעייתו חנה, מצאו מקלט ברפתות של איכרי חדרה וזיכרון יעקב. עם כניסת האנגלים חזרו המשפחות והחלו לבנות ולהקים מחדש את הריסות הבתים ולנטוע פרדסים וכרמים בכפר סבא. במהלך המלחמה, כאשר בשנת 1917 גירשו הטורקים יהודים מיפו , פתחו בני הזוג זטלר בפני הפליטים את ביתם וסיפקו להם את כל צורכיהם. ימים אחדים לפני פרוץ מאורעות 1921, כאשר סיים בן ציון זטלר שוב להקים את ביתו בכפר סבא, הביא את אשתו ובניו לראות את מעשה ידיו. אולם הם לא הספיקו להתגורר בבית, שכן כשחזרו לפתח תקווה, התברר להם, שפרצו מאורעות הדמים בין הערבים ליהודים (1.5.1921). המאורעות החלו ביפוובתל אביבוהתפשטו גם לפתח תקווהולסביבה. שוב נחרבו הבתים בכפר סבא. לאחר כחצי שנה שבו מתיישבי כפר סבאלעירם, ובן-ציון ביניהם, והקימו את הבתים בפעם השלישית. בעמל רב, רחוקים מן המשפחות, שנשארו בפתח תקווה, המשיכו הגברים לעבוד ולבנות. בן-ציון זטלר היה ידוע במרצו הרב, ואף בגיל 80 נהג לנסוע בעגלתו, ולעבוד בפרדסו מבוקר עד ערב. בשנת 1971 מכר את הפרדס בתקווה, שהקונים ממנו ימשיכו לעבדו ולטפחו. המציאות הייתה שונה. הפרדס נעקר, ובן-ציון התקשה להתמודד עם מראה השטח הנטוש, שבו העצים, שטופחו וגודלו על ידיו במשך שנים רבות, נעקרו. בן ציון זטלר נפטר ב כ"ה באדר תשל"ב והובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בכפר סבא בקרבת בנו אפריים. לבן-ציון ולחנה היו ארבעה ילדים: בתם רבקה- שהייתה בתם הבכורה והילדה הראשונה, שנולדה בעיר כפר סבא , בנם יהושע זטלרשהיה מפקד לח"יבירושלים, בנם אפרים- שנפל בעת מילוי תפקידו ובת הזקונים מרים - שהייתה ממקימי קיבוץ סער. משפחתו השכילה להנציח את שמו בקרן המלגות של רוטרי כפר סבא.
